השפעה קשמירית בעבודת המתכת – קומקומים חרוטים מהמזרח
- נורית לב

- 6 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
בעולם העתיקות ישנם פריטים קטנים שמספרים סיפור גדול של מסחר, תרבות ואומנות. אחד מהם הוא קומקום מתכת מעוטר בחריטה ידנית, מסוג הכלים שיוצרו במזרח התיכון ובתת-היבשת ההודית בתחילת המאה ה-20.
אחד המרכזים החשובים ביותר לייצור כלי מתכת מעוטרים היה אזור קשמיר שבצפון הודו. כבר במאה ה-19 נודעו האומנים המקומיים בעבודת חריטה ידנית צפופה ועדינה על פליז ונחושת. הדגמים שנבחרו לעיטור הכלים נשענו לרוב על מוטיבים מן הטבע – עלים, גפנים ופרחים – מוטיבים שמופיעים גם בטקסטיל ובשטיחים המסורתיים של האזור.
הקומקום שבתצלום מעוטר בדוגמאות צמחיות החוזרות בפאנלים סימטריים סביב גוף הכלי. סגנון זה אופייני לעבודות קשמיריות, שבהן המשטח כולו מתמלא בעיטור צפוף ועדין, כמעט כמו רקמה על מתכת.
הידית – פרט קטן עם משמעות
אחד הפרטים המעניינים ביותר בקומקומים מסוג זה הוא הידית המעוצבת בדמות יצור דמיוני או דרקון קטן. ידיות כאלה מופיעות לעיתים קרובות בכלים שיוצרו עבור שוק היצוא בתחילת המאה ה-20.
ההשפעה כאן מגיעה ממספר מקורות תרבותיים:
בעולם הפרסי וההודי נהגו לשלב דמויות חיות מיתולוגיות בעיצוב חפצים.
הסוחרים האירופאים שהזמינו כלים מהמזרח העדיפו לעיתים פריטים בעלי אופי "אקזוטי".
לכן נוצרו כלים ששילבו עיטור צמחי מסורתי עם ידיות דרמטיות יותר.
הידית המעוצבת מעניקה לכלי לא רק פונקציונליות אלא גם אופי פיסולי, כמעט כמו פסל קטן המחובר לקומקום.
סימן היצרן – הציפור
בחלקו הפנימי של הכלי מופיעה חותמת המתארת ציפור עם כנפיים פרושות. בבתי מלאכה רבים במזרח לא השתמשו בשם מלא של יצרן אלא בסמל של הסדנה – ציפור, פרח או אות. החותמת שימשה כסימן זיהוי של האומן או של בית המלאכה.
מכלי שימוש לפריטי אספנות
קומקומים מסוג זה שימשו בעבר להכנת תה או קפה בבית. כיום הם מבוקשים בעיקר כפריטי אספנות ודקורציה, משום שהם משלבים עבודת יד מסורתית, אומנות חריטה מרשימה וסיפור תרבותי רחב.
כל פריט כזה הוא למעשה עדות קטנה לעולם של מסחר בין מזרח ומערב, ולמפגש בין מסורות אומנות שונות.
אם גם אתם מתרגשים מפריטי עתיקות ואספנות לבית עם נשמה – אתם מוזמנים לעקוב, לבקר באתר ולגלות אוצרות חדשים שנבחרו באהבה.
📍 נורית לב – חנות עתיקות ואספנות
מסדה 36, חיפה🌐 www.nuritlev.co.il📞 052-5600372














תגובות